הפכתי מודעת מוצר לסרט מסתורין בסגנון פילם-נואר

המוצר לא נכנס לפרסומת הפילם נואר הזאת כסחורה. הוא נכנס כתשובה לכרטיס ריק. למבחן של יוצר הפרסומות הזה, בניתי תעלומה בת חמש-עשרה שניות סביב עט נובע בדיוני בצבע כסף מוברש, משרד לילי מקורי, וחוקר מבוגר. המכירה נובעת מתפקוד נרטיבי: ללא העט, אין רמז.

איור 1. דף יוצר הפרסומות ששימש לתחילת ניסוי המוצר המונע על ידי סיפור זה.

הפרסומת עוקבת אחר שרשרת סיבתית בת חמישה שלבים

פרסומת מדויקת בסגנון סרט נואר

צור פרסומת למוצר בסגנון סרט נואר בשחור-לבן, 15 שניות, בפורמט 9:16, עבור עט נובע כסוף מוברש בדיוני ללא לוגו העמד את הסצנה במשרד לילי מקורי עם צללי תריסים ונציאניים, שולחן עץ כהה, מעטפה קרם סגורה, ובלשית שחורת עור מבוגרת בחליפת פחם אל תחקה שום סרט, שחקן, דמות, דיאלוג, פוסטר או פסקול מזוהה שוט 1: המעטפה מחליקה מתחת לדלת המשרד. שוט 2: היא פותחת אותה ומוצאת כרטיס ריק. שוט 3: קרן אור צרה חושפת את עט הנובע ליד הכרטיס. שוט 4: היא כותבת שורה אחת – 'הרמז היה הדיו' – והאותיות נשארות קריאות לחלוטין. שוט 5: צילום תקריב נקי של המוצר עם הכיתוב 'כתוב את מה שאחרים מפספסים.' יש להשתמש בגיאומטריה יציבה של העט, מגע יד אמיתי, תאורה בניגודיות גבוהה, טון חדר עדין ואקורד מוזיקלי מרוסן מפלטפורמה מאושרת אם זמין. ללא מחיר, פרס, עדות, או טענה לגבי ביצועים, נשק, עישון או אלכוהול.

Pippit יצר שלושה רפרנסים לייצוב.

העורך במערכת המודעות שאל האם עליו לייצר רפרנסים חזותיים או להמתין להעלאות. בחרתי ביצירה. Pippit יצר משרד מקורי, חוקרת בוגרת, ועט ללא לוגו לפני כתיבת התסריט בן חמישה השוטים. הסדר הזה חשוב מכיוון שהמוצר הקולנועי תלוי באותה גיאומטריית עט, שפה של תאורה ומבצע בכל חתך.

איור 2. רישום הפרויקט לאחר שנוצרו ההתייחסויות למשרד, לחוקר ולעט.

דיו קריא היה ההוכחה המוצרית שאינה ניתנת לעירעור.

השורה "הרמז היה הדיו" היא גם עלילה וגם הדגמה. בדקתי את צורת האותיות, מגע העט בנייר, כיוון החוד, אנטומיית היד והאם השורה הכתובה ממשיכה לפריים הבא. אם מילה כלשהי אינה מעוצבת כראוי, הייתי שומר את הצילום של יוצר המודעה ומחליף את הכיתוב בעורך במקום לטעון שהטקסט שנוצר הוא נכון.

איור 3. פריימים של מעטפה, כתיבה וחשיפת המוצר מתוך מודעת הנואר העצמאית של מאמר זה.

מדוע נמנעתי מאביזרי הנואר המוכרים ביותר.

אין אקדח, סיגריה, אלכוהול, שם בלש שאול, מנגינה מוכרת או צילום מתוך סרט משוחזר. שָׁלַבּ שָׁלוּך וּתְאוּשָׁה בַּצִּילִים וּמִילוּא בּצֶבַע שָׁחוֹר-לָבָן קָר מַקַּמִים זוֹ'אנֵר חוויתי נרחב בְּלִי לְהַבִּיא אֶת זִיהוּי שֶׁל סֶרֶט אַחֵר. תוצאת יוצר הפרסומת נשארת סיפור מוצר ולא תחפושת שנוצרה מהתניות מוכרות.

הערכה ממוקדת קריאות

שמרו על אותו חוקר מבוגר, משרד בשעות הלילה, עט פֶּנִים מכסף מלוטש ללא לוגו, מעטפה וכרטיס ריק. השתמשו בצילום נעול מלמעלה לצורך כתיבת הפעולה. הראו את עט הנובע נוגע בנייר וכתבו בדיוק: הרמז היה הדיו. שמרו על כל אות למשך שתי שניות. לאחר מכן עברו לצילום נקי של המוצר עם הטקסט המדויק: כתוב מה שאחרים מפספסים. ללא טקסטים או אביזרים נוספים.

שאלות נפוצות על סיפורי מוצרים בסגנון סרט נואר

שאלה 1: האם ניתן להסתיר מוצר עד אמצע מודעה?

כן, כאשר ההתחלה יוצרת שאלה שהמוצר יכול לענות עליה. החשיפה צריכה להבהיר את הסיפור ולא להפריע לו.

שאלה 2: מה אם כיתוב שנוצר אינו קריא לחלוטין?

אין לפרסם טקסט פגום. החלף את הטקסט בעורך או צור מחדש תקריב נעול עם פחות מילים.

שאלה 3: האם סרט נואר דורש העתקת סרט קלאסי?

לא. השתמש בתאורה כללית, בקצב, בקומפוזיציה ובמתח מוסרי תוך שמירה על דמויות, אביזרים, דיאלוגים וצילומים מקוריים.

שאלה 4: איך תאורה יכולה לחשוף את המוצר מבלי להראות אותו מוקדם מדי?

תנו להדגשות לעקוב אחר הצללית, מגע היד או הדיו לפני שהאובייקט השלם נכנס לאור המרכזי. הצופה מקבל ראיות מבלי לאבד את החשיפה.

ש5. מה הופך את המוצר הסופי לקריא כהוכחה?

קצה העט, הסימן הכתוב, לחץ היד ומשטח הנייר חייבים להופיע יחד זמן מספיק כדי לחבר את המוצר עם התוצאה.

המוצר פתר את התעלומה.

הייתי מפרסם את הגרסה שבה המעטפה, הכרטיס הריק, העט והרמז הכתוב נשארים ברצף סיבתי אחד. המוצר זוכה לתקריב שלו על ידי פתרון הסצנה. זו הלקח השימושי מסרטון המוצר של הבינה המלאכותית הזה: הז'אנר צריך לארגן את ההדגמה, לא לקשט אותה.

המשיכו את זרימת העבודה: מחולל הווידאו של AI או Seedance. השתמשו בהם להפרדת הדגמת המוצר מטיפול סינמטי.